זוגיות ומשפחה

נהרה ננסכה על פני עקרת הבית ובארשת זו השיבה לו, אכן הנך הראש, אולם אני הוא הצוואר, אני מסובבת אותך לכל כיוון שארצה בו…

כולם בוודאי מכירים את תסמונת האם הרצה אחר ילדיה עם בננה או כריך עד שערי הגן או בית הספר כשהדבר היחיד המונע ממנה להמשיך הינו גדר בית הספר.

ערב אחד, בעודו טרוד במתן פתרונות לכמה מקרים דחופים, הוא קיבל שיחת טלפון על יולדת המצויה ללא כל עזרה וסכנת התמוטטות מרחפת על ראשה.

ילד הקולט כי ה"רגש" אינו רצוי אף בחדרי חדרים, יבשילו בו עם הזמן זרעי פורענות של קונפליקט עצום

אלה הם רגעיו של מנהיג, רגעים בהם עליו לדעת לשדר רוגע וסמכותיות אשר תשרה סביבו את התחושה כי הוא בוודאי יודע את אשר לפניו…

עוד פסגה ועוד פסגה ואף לא פסגה אחת ♦ כמה מילים על שיטת הכיבוש הצעירה

יש בני אדם המוכנים בשם הצדק האישי שלהם לרדוף עד חרמה את כל הבא במגע עמם ואין זה משנה כלל מהי מדת קרבתו אליהם, הם מוכנים לעגן את עשייתם באילנות גבוהים ולהגיע לשם הצורך אף עד משה רבנו ע"ה ובלבד שיוכלו להציג תימוכין לאופן ואופי התנהגותם

יש בני אדם שאינם קשובים להלך הרוח הרווח סביבם ובמקום זאת הם מעדיפים להתכנס אל תוך דל"ת אמותיהם ללא כל ניסיון אמיתי לברר את מהלכי האירועים הסובבים אותם כך שמבחירה הם מעדיפים לחיות בבועה עצמאית המתבדלת מכל הקורה ביקום..

שביל הזהב למשמעת נכונה יהיה בהפעלת הסמכות ההורית שלנו במינון מדויק, באופן אוביקייטיבי ופורפציונאלי למעלותיו והתנהגותו של הילד.

לעיתים דווקא במקום שבו אנו נדמים בענינו כחלשים, שם נמצאת העוצמה שלנו. ולהפך, ש פעמים בהם בדיוק היכן שאנו חושבים כי שם כוחנו, שם בדיוק מוכחת חולשתנו… אז מהי הדרך לעוצמה פנימית אמיתית? ומה הקשר לביקורת? מאמר שילמד אותנו על דרכם של מלכים.