עברית

דוד מרציאנו, שאיבד את ידיו בפיצוץ בתעשיות הביטחוניות, מפקח על אריזת עשרות אלפי חבילות המזון של חב"ד לפסח. איך הוא עושה את זה? בואו לראות

לפתע נשמעה שריקת המפקד, אזעקה לפעילות. ’חמש דקות על הג’יפים!’. את המחזור הנחתי תחת מושב הנהג, ומיד פתחנו בדהרה דרומה

יקומים נוספים? לא פלנטות וכוכבים – אלא הוויות אחרות המתרחשות בחפיפה לאלו שלנו. באותו מקום ובאותו זמן, אך בממדים אחרים?

בקול רועד סיפר לבני משפחתו את דברי הרופא. "אם לא אנותח, אאבד בוודאות את הראייה. ואם אנותח, גם אז מסתכן אני באבדן ראייתי.

בהתרגשות האזינו לדיווחים על רעידת אדמה קטלנית שפגעה במנגואה. רבבות הרוגים ופצועים, מאות אלפים נותרו ללא קורת גג. הם לא ידעו נפשם מהתרגשות. הייתי אמור להיות במלון בעיר אשר רבעים שלמים ממנה נמחקו מעל פני האדמה

חיוכו הלבבי של אילן רמון ז"ל, והדרך השקטה והיפה שבה בחר להפגין את זיקתו למסורת היהודית – סימלו את כל מה שחסר לנו בארצנו השסועה ורבת-המחלוקות. כך נזכור אותו לעד ♦ מוגש לרגל יום השנה למותו

חשוב לשאוף ולהתקדם, אולם לא משום שהשכן התקדם, אלא מתוך ידיעה שכך אנו הופכים לכלים ראויים יותר בהכנת העולם לקראת מילוי ייעודו העיקרי