תפילין או שוקולד
בהיותו כבר מחוץ למחסן, מעד. מהחבטה התעורר השומר והחל לדלוק אחריו, אך זה הצליח לחמוק ממנו, ואף לטמון את אוצרו מאחורי הצריף
בהיותו כבר מחוץ למחסן, מעד. מהחבטה התעורר השומר והחל לדלוק אחריו, אך זה הצליח לחמוק ממנו, ואף לטמון את אוצרו מאחורי הצריף
הכספים שהצטברו בקופת הקהילה לא הגיעו אף לשליש מהסכום הדרוש.. החליטו הגבאים, למכור את הנחת אבן-פינה למרבה במחיר..
חיה הייתה המומה לשמוע את אזכורו של הרבי מפי השוטר הגוי. היא בחנה את תווי פניו. הם ממש לא נראו יהודיים.. ההפתעות לבוקר הזה לא נגמרות..
המזכיר הכניס פתק נוסף, ושוב שאל הרבי: מה עם המזוזות. האיש חשב שהוא משתגע; נסע לביתו ובדק שוב את המזוזות. "אדוני, מזוזותיך כשרות למהדרין", קבע הסופר!
היתה זו אחת המסיבות המרגשות והנוגעות ללב ביותר שקיימו אי-פעם נשי חב"ד בניס, צרפת, בראשותה של הרבנית פינסון. היה זה כאשר הרבי דיבר בלהט רב,
תשעת הימים שלפני תשעה באב המזכירים את חורבן בית המקדש. העיקו כענן כבר על חצרו של רבי ברוך. שבדרך כלל היתה שרויה באוירה של שמחה
סיפור מאחורי מסך הברזל ברוסיה הסובייטית
סיפורו של נער שחפץ בכל מאודו ללמוד יהדות. הוא מכר עיתונים בקרן רחובות , ומהכסף שהרוויח שילם למורה שילמדו יהדות. למרבה הצער, לא זכה שיחגגו לו בר מצווה. רק כשהגיע לגיל 69, נוצרה ההזדמנות הנאותה… לעולם לא מאוחר!
ההורים השבורים ישבו מולו כהלומי רעם. "עשינו הכל כדי לעצור את הגידול הממאיר… " אמר הפרופסור, "אולם עתה לצערי הגענו למצב ש… אפסה כל תקווה… לא נותר לכם אלא להנעים לילדכם ככל האפשר את חודשי חייו האחרונים…" • … לאחר התבוננות של שניות מועטות קבע הרבי בפסקנות. "אני אינני רואה כאן כלום!".
פתאום הבחינו באור קלוש הנוצץ מרחוק. צעדו בעקבות האור והגיעו לבקתה קטנה וחרבה. "מה רצונכם?", שאל אדם ששערו פרוע, לבוש בלויי סחבות