עברית

את פרשת השבוע, פרשת ניצבים, קוראים תמיד לפני ראש-השנה. רמז לכך אנו מוצאים בתחילת הפרשה: אתם ניצבים היום כולכם – היום, הוא יום הדין הגדול ובכדי להיות ניצבים, בעמידה בטוחה, חייבים להיות מאוחדים באופן של ניצבים כולכם, כל העם, ללא יוצא מן הכלל • פרשת השבוע מוגשת בלשון קלה וברורה

מנסיון חיינו אנו יכולים להבחין בשני סוגים של צעקות כאב. כאשר הכאב נסבל עדיין, מבטא אותו האדם במילים, דבר המוכיח שהכאב הוא מוגבל ואינו חזק כל כך. אולם, כאשר הכאב הוא עמוק יותר ובלתי נסבל, חש האדם כי אין בכוחן של המילים לבטא את כאבו הגדול והוא צועק ללא מילים: "אוי! ווי"! זוהי התקיעה בשופר – "קול פשוט" – בלי מילים ובלי מנגינה..

מה באמת יש בשופר הזה שכל כך מרגש? אחרי הכל, השופר אינו אלא קרן של איל וגם הקולות המופקים מן השופר הם פשוטים למדי ואין בהם שום ייחוד "מוזיקלי"… בכל זאת יש בשופר שאין בשום "כלי נגינה" אחר?!

האחדות היא מקור כוחו של עם-ישראל. כאשר הוא מאוחד, אין שום גורם היכול לפגוע בו

דברי האיש הפשוט הכו בלבו ובנפשו של היהודי המתבולל בעוצמה רבה. ייתכן שהייתה זו המילה "אצלנו" שהמחישה לו את התהום שנפערה בינו לבין צור מחצבתו..

מהי הדרך הבטוחה להיות חזק ולצלוח אתגרים, קשיים והתמודדיות בחיי הזוגיות? • הרב אריק מלכיאלי עם המסר קצר ומיוחד מפרשת השבוע